16/5/2013 - הביתה !

16/5/2013 יום חמישי:
אנחנו מסיימים היום את הטיול בהולנד...קמנו ליום מעונן וגשום מאד, הטיסה בשעה 22:00, את הרכב אנחנו צריכים להשיב לסוכנות השכרה עד 17:00 ועכשיו צריך להעביר את היום, חשבנו כיצד מעבירים יום אחרון שהילדים כבר מתרגשים לקראת הטיסה והחזרה לארץ, אמרנו לעצמנו שפארק חבלים יכול להיות סיום מוצלח לטיול שכזה !
יצאנו לנו לעבר פארק חבלים הנמצא במבואות "אמסטרדם" בתוך "יער אמסטרדם".
כמובן שה - GPS לקח אותנו בדרך הארוכה והמפותלת ביותר, בדרך ראינו את מוזיאון גוף האדם שבו רצינו לסייר, אך עקב הגבלת גיל (הכניסה ממותרת לילדים מגיל 10 בלבד) ויתרנו על הסיור.
הגענו לפארק החבלים ו...היום סגור ! מסתבר במחוץ לעונה (המתחילה ביוני) הפארק פתוח בימי שני ורביעי בלבד, אכזבה לכולנו !!!
יצאנו לחפש פארק אחר להעביר בו את היום הגשום...דרומית לאמסטרדם מצאנו מרכז מסחרי ובו "פעלתון" לילדים
נכנסנו, הילדים התלהבו !, אנחנו נחנו, נישנשנו חטיפים לארוחת צהרים והעברנו את הזמן עד 15:00.
הילדים התעייפו, אנחנו "התעייפנו" מהמנוחה הכפוייה, יצאנו לעבר שדה התעופה להשיב את הרכב.
הגענו לחניון חברת השכרה, פרקנו את הרכב, תוך דקה הזדכנו עליו (רק שאלו: איך היה ? והאם נהננו מהטיול בהולנד ?, ואיך היה לנהוג על "משאית" ?...) בקיצור החזרת הרכב עברה בשלום ובמהירות, התודה ל"יורופקאר" !
לקחנו את הכבודה, העמסנו על עגלות ועכשיו נשאר לנו זמן של 5 שעות להעביר עד העליה למטוס...הלכנו וסיירנו לאורך הדיוטי-פרי, נעצרנו בסופרמרקט וקנינו ארוחת ערב שהייתה טעימה ומזינה והמתנו ... ב 20:00 החל הבידוק הבטחוני, ב- 20:30 כבר היינו בדרך ל"גייט", לוקח 15-20 דקות ללכת מהבידוק הבטחוני ועד ה"גייט", הלכנו...והלכנו...והלכנו, ההליכה לא נגמרה ("סכיפול" הוא ש"ת מהגדולים באירופה) עד שהגענו ל"גייט", ב"גייט" עברנו בידוק נוסף (גופני), המתנו כמה דקות לעליה למטוס, השעה היתה 22:30, המראנו, וניסינו להרדם...אבל מז"א היה מאד גרוע ורוב הטיסה עברה ב"נדנודים".
נחתנו בשעה 03:30 זמן ישראל, פתחנו טלפון נייד, וידאנו שההסעה הביתה ממתינה, ביקורת דרכונים זריזה, המזוודות הגיעו די מהר...ואנחנו בחוץ עולים להסעה שתשיב אותנו הביתה.
תם הטיול להולנד...להתראות בטיול הבא...!

15/5/2013 - "האג" (פעם שניה)

15/5/2013 יום רביעי:
קמנו מאוחר בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר (שנעשתה עבורנו במיוחד, לפי מה בקשתם של הילדים) נפרדנו ממארחנו לשלום והודנו על הכנסת האורחים הלבבית (אנחנו ממליצים בפה מלא לבוא ולהתארח בחווה, נציין רק שהמקלחות והשרותים משותפים לכל האורחים, לנו זה לא הפריע), ויצאנו לנו לעבר עיר הבירה "האג" "להשלים" את מה שלא הספקנו לראות ביום שני - מוזיאון "אשר", והלינה במלון "Best Western".
הגענו לעיר וחיפשנו חניה באזור המוזיאון...לצערנו לא נמצא חניה פנויה בסביבה וכל מקום שהיה פנוי, המדחן לא קיבל כרטיס אשראי רגיל ונדרש כרטיס אשראי מיוחד המונפק ע"י הבנקים בהולנד...לאחר שעה של הסתובבות והבנה שחניה לא נמצא שבנו אל החניון של תחנת הרכבת ושם כמובן נמצאה חניה במחיר מופקע.
יצאנו מהחניון ושמנו פעמינו לעבר מוזיאון "אשר" "Escher in Het Paleis" , לא נזקקנו ל GPS היות וכבר הלכנו בנתיב הזה ותוך פחות מ - 15 דקות היינו בפתח המוזיאון, הפעם לשם שינוי היה פתוח, "כמובן" שבקופה לא מקבלים כרטיס מוזיאונים.
מאוריץ קורנליס אֶשֶר היה אמן הולנדי מזרם הסוריאליזים (כמו סלוואדור דאלי) שהתפרסם בעבודות הגרפיקה שיצר. בעבודותו השתמש בטכניקה של חיתוכי עץ, הדפסי אבן וחריטה בעץ. "אשר" לא היה סוריאליסט מובהק, אם כי ליצירותיו יש לרוב הקשר סוריאליסטי.

התחלנו להסתובב במוזיאון, הילדים התלהבו מהאשליות האופטיות הקיימות בעבודות ש"אשר" צייר ופיסל...כל קומה מייצג תקופה בחייו של האומן, כשהגנו לקומה שלישית הציעו לנו להצטלם תמונה משפחתית סורייאליסטית, הצטלמנו, ותוך פחות מדקה התמונה היתה אצלנו במייל:

סיירנו יותר מ- 3 שעות במוזיאון...יש מה לראות ויש במה לגעת, בקומה העליונה יש מוצגים אינטרקטיבים המבקשים רק לגעת בהם ולנסות ולשחק עימהם - מרתק ומהנה גם יחד.

יצאנו מהמוזיאון, הילדים ביקשו שוב לאכול ב- "Sub Way" , אז שוב התיישבנו ואכלנו ארוחת צהרים מאוחרת, חזרנו לחניון ונסענו לעבר המלון הנמצא ברובע השגרירויות של "האג" ולא רחוק מבית המשפט לפשעי מלחמה של האו"ם.

הגענו, התמקמנו, החדרים היו גדולים ומאובזרים ברמה גבוהה יחסית לבתי-מלון ברמה הזאת בהולנד (אזור של דיפלומטים), מיטה זוגית גדולה ("קווין סייז", כמו בארה"ב) בכל חדר, עפ"י בקשתנו הוכנסו עוד שתי מיטות מתקפלות לחדר הילדים, כך שאנחנו ההורים יכלנו לישון בחדר נפרד.

לעת ערב הילדים הפגינו חוסר סבלנות זה לזו לזה (כניראה מהתרגשות לקראת החזרה לארץ) ולכן יצאנו לסיבוב הפגת מתחים וג'ניקות.

הלכנו לראות את בית המשפט הבינל"א לפשעי מלחמה, הסתובבנו קצת ברחובות וחזרנו למלון לאכול ארוחת ערב קלה.

מחר בערב חוזרים לארץ !

14/5/2013 - פארק השעשועים "הפטלינג"

14/5/2013 יום שלישי
סוף סוף הגיע "היום הגדול" נוסעים ל"הפטלינג", (Efteling) פארק שעשועים ה"נחשב ביותר" בהולנד (יש עוד כמה פארקים, אבל ל"הפטלינג" יצא שם של משהו-משהו).
קמנו מוקדם בבוקר, ארוחת הבוקר שציפת לנו כללה "פאנקייקס", אתמול שהמארחת שלנו ראתה שהילדים לא אכלו מהבשרים והנקניקים המעושנים שאלה אותנו אם יש משהו מיוחד שאנחנו רוצים לארוחת בוקר...שאלנו את הילדים והם אמרו "פאנקייקס" ?!, וזה מה שקיבלנו לארוחת בוקר...ערמה של פנקייקים דקים (יותר דומים לעלים של בלינצ'ס) שנעשו במקום והיו חמים וטעימים, אמרנו יפה תודה רבה, והתחלנו להתארגן לנסיעה לעבר פארק השעשועים "הפטלינג".

בשונה מפארקים אחרים בעולם ב"הפטלינג" אין בעיה של הכנסת מזון שהבאת מהבית (ההולנדים לא עושים עם זה בעיה, הם מבינים שההוצאה הכספית על הפארק יקרה ולכן מרשים להכניס מזון פרטי).
יצאנו לדרכנו, והיות והתוכנה ב- GPS היתה ישנה (מ- 2010), ובאזור נסללו כמה כבישים חדשים ה - GPS סובב אותנו במשך כמעט 45 דקות בדרכים צדדיות עד שהגענו לכניסה לפארק.

כבר שהגענו לפארק הבנו שהשפות השולטת באזור הן ערבית ו...כמובן עברית, ישר בכניסה פגשנו משפחה מישראל שחיפשה אפשרות לבצע שיחה מטלפון נייד (להם נגמרה הסוללה) לקרובי משפחה ש"התברברו" בדרך והם לא מצלחים לאתר אותם, שלא נעזור להם ?!, כמובן שנתנו להם להתקשר ולחבור למשפחתם.
התורים בקופות היו קצרים (זה לא העונה), נכנסנו ודבר ראשון רצנו לשרותים, אח"כ התאפסנו על המפה והתחלנו לסייר בפארק... בתחילה בארץ האגדות, אזור בפארק המוקדש לאגדות ילדים חלקן מוכרות (הנסיכה והעדשה, בגדי המלך החדשים, כפה אדומה וכו', וחלקן "מוכרות" אך לא לנו ! היות והן באות מסיפורי עמים של ארצות השפלה ולא יצא להם להתפרסם כמו אגדות  "האחים גרים" .

לאחר פרק זמן לילדים נמאס (וגם לי) והם רצו קצת "אקשן", אז שמנו פעמינו לעבר אזור האטרקציות, את המעבר עשינו ברכבת קיטור, הילדים כבר יכלו להסביר לנו כיצד פועל הקטר ומה מניע אותו (זוכרים את מוזיאון מכונות הקיטור !).

הגענו לאזור האטרקציות וה"אקשן"...
כמובן שקיימת מגבלת גובה...והיחידי שהמגבלה חלה עליו הוא צפריר (בן הזקונים) ולמרות כל מחאותיו הוא נשאר עם רונית ואופיר (שהמתקנים הללו עושים להן בחילה) מאחור במתקנים של הילדים הקטנים.
שחר יאיר ואני הלכנו למתקן הראשון שנכון היה לנסות, שייט בסירות ויקינגים (ממש כמו בדיסני-וורלד)
יצאנו לשייט...לא משהו מרגש או מדהים !

המשכתי עם יאיר ושחר לעבר רכבת ההרים הקטנה - גם לא משהו !, ולאחר מנוחה קצרה הלכנו יאיר ואני לעבר ה"רכבת הרים" של הפארק הכוללת 4 לופים, עמדנו בתור (המקום היחידי שהיה אליו תור), עלינו לרכבת, ותוך פחות מדקה וחצי כבר סיימנו את הנסיעה...לי נתפס הצוואר, אבל חוץ מזה...גם לא היה משהו (לפחות בעייני)!

סיימנו את האטרקציות לעת עתה והתיישבנו לאכול ארוחת צהרים שהבאנו עימנו, סיימנו והמשכנו להסתובב בפארק בין המתקנים השונים...רובם מתאימים לכל הגילים !
ויתרנו על שייט בסירות באגם שלא ניראה אטרקטיבי במיוחד, המשכנו כמשפחה לעבר נסיעה במזחלות ביער הטרופי ומשם עברנו לשייט על נהר גועש...את זה עשינו שלוש פעמים כי כבר לא היה תור והיום הלך והסתיים, 

גשם שוטף החל לרדת, קינחנו במופע של מזרקות מים ואש ושבנו לרכב רטובים ולא כל כך מרוצים... כניראה למי שכבר ביקר באי אלו פארקים ("דיסני וורלד", לגו-לנד, Sea World  ועוד...) "הפטלינג לא היה אחד מאלו שהיינו מדרגים כה"פארק" של אירופה.
זהו...אנחנו מרגישים כבר שטיול הולך ומסתיים..., מחר אנחנו עולים צפונה אל "האג" ...ומחרתיים הביתה !

13/5/2013 - עיר הבירה "האג" וכל מה שייש לה להציע !

13/5/2013 יום שני.
"מחשבות לחוד ומעשים לחוד", מכיוון שיורד גשם והטמ"פ נמוכה, כניראה לא יהיה נעים להיות בפארק שעשועים, ולכן שינינו תוכניות והחלטנו לבקר בעיר הבירה של הולנד "Den Haag" (האג).
יצאנו לאחר ארוחת בוקר דשנה (כמות המזון שהיתה מונחת על השולחן היתה ל"גדוד", ולא למשפחה בודדת).
עלינו על הכביש המהיר ותוך כשעה מצאנו את עצמנו בפתחה של עיר הבירה של הולנד "האג", סימנו מראש כמה אתרים שהיינו מעונייינים לראות: מוזיאון "אשר", פנורמת "מסדאך" והולנד הננסית : פארק "מדורודם".
הגענו אל העיר וחיפשנו חניה בחניון ציבורי, אך עקב עבודות פיתוח באזור נמנע מאיתנו הגישה לחניון ולכן מצאנו את עצמנו חונים בחניון של תחנת הרכבת המחיר מופקע של 4 אירו לשעה (נספר לכם שרק בעוד יומיים לאחר שהשתפשפנו טיפה באזורי החניה בעיר מצאנו שהכי נכון היה להחנות את הרכב באזור השגרירויות הזרות ליד בית המשפט הבינ"ל לפשעי מלחמה - ניתן למצוא חניה חינם !).

יצאנו מהחניון, הפעלתי את ה- GPS בטלפון הנייד והחלנו לנוע לכיוון המטרה: מוזיאון "אשר", לקח לנו כ- 20 דקות הליכה עד למוזיאון...והמוזיאון היה "סגור" !, הסתבר שהמוזיאון סגור בימי שני.
המשכנו לפנורמת "מסדך", המוזיאון היה פתוח, מקבלים כרטיס מוזיאונים !
פנורמת מסדאך (Panorama Mesdag) היא ציור פנורמה, התמונה צויירה על ידי הצייר הנדריק וילם מסדאך ונקראה על שמו. הפנורמה היא ציור ציקלורמה בגובה של 14 מטרים, עם קוטר של 40 מטרים, והיקף של 120 מטרים.

המקום שבו מוצגת הפנורמה מדמה אשליה אופטית שגורמת לצופה להרגיש שהוא עומד על דיונת חול שצופה לים, לחופים ולכפר האג בסוף המאה ה-19. בקדמת הציור, קרוב לצופה, יש שטח של קרקע מזויפת מחול שמשפרת את אלמנט האשליה, בכך שהיא מסתירה את תחתית הציור ומונעת תחושת עומק.

נכנסנו, הצגנו כרטיס מוזיאונים, שאלו אותנו מהיכן אנחנו ? אמרנו "ישראל" !, שעלינו לתצפית הבנו למה שאלו
מיד שהגענו למרפסת התצפית על התמונה המפורסמת,התחלף ההסבר מאנגלית לעברית, מסתבר שקיים הסבר על התמונה בעברית וניתן לבקש לשומעו...אנחנו לא נידרשנו היות והקופאי היה ישראלי לשעבר שהבין שהילדים לא יבינו את ההסבר באנגלית ולכן ביקש להשמיע לנו את ההסבר בעברית...תודה רבה.
שמענו את ההסבר, נדהמנו מהיכולת ציור שהיתה לצייר ולעוזריו, סיימנו וירדנו לשתות שוקו חם במזנון.
רצינו לאכול צהרים...הילדים רצו משהו מוכר, ולכן חיפשנו SubWay, לאחר הסבר קצר שקיבלנו ביציאה מהמוזיאון והליכה לא קצרה מצאנו את מבקשנו...הזמנו 4 "BIG FOOT" ועוד הוספנו  2 נוספים...הילדים היו באמת רעבים.

חזרנו לרכב ויצאנו לנו לעבר "הולנד המיניאטורית" לעבר פארק "מדורודם" ("Madurodam"):
מדורודם היא עיר מיניאטורית הנמצאת בהאג שבהולנד, ובה דגמים, בקנה מידה של 1:25 של אתרים ברחבי הולנד ובהם תעלות, שוק הגבינה של "אלקמאר", שדה תעופה, טחנות רוח ועוד. האתר נבנה ב-1952 ומאז ביקרו בו עשרות מיליוני מבקרים. עיר המיניאטורות קרויה על שמו של ג'ורג' מדורו, סטודנט יהודי מקורסאו שנלחם, כקצין בצבא הולנד, בפולשים הגרמנים ומת במחנה הריכוז "דכאו" ב-1945, הוריו של מדורו תרמו את הכסף להתחלת הפרויקט.
ב-2 ביולי 1952, מונתה ביאטריקס, אז נסיכה צעירה, לראש העיר "מדורודם" ונשאה בתפקיד עד הכתרתה למלכה. כיום, נבחר ראש עיריית "מדורודם" על ידי מועצה בת 25 תלמידים מבתי ספר באזור.

"התברברנו" קצת בדרך ולקח לנו כחצי שעה להגיע לאתר, חניה היתה בשפע (והמחיר כמובן מופקע).

יצאנו מהרכב, תור בקופות לא היה ולכן תוך 5 דקות התחלנו את הסיור ב"הולנד"...מתפעלים מהמבנים המנייאטורים שאת חלקם ראינו כבר במציאות: ככר השוק ב"אלקמאר", בית אנה פרנק באמסטרדם, כפר התעלות "חיטהורן" ועוד מתקנים מעניינים כגון פריקת מכולות מאניה משא, תפעול סכרים ו"לוקסים"... הילדים נהנו להסתובב בין המוצגים, לגעת להפעיל וגם להוציא מאיתנו 1 אירו בכל פעם שהיה נדרש להפעיל מתקן זה או אחר...הסתובבנו כמעט 3 שעות באתר עד שנהיה קריר ולא ניתן היה לשחק יותר במתקנים שהתיזו מים לכל עבר.

עזבנו את האתר ויצאנו חזרה לעבר ה"חווה", בדרך שוב עברנו באותה דרך בה נדרשת מעבורת לחצות את הנהר לגדה שמנגד...הילדים שוב התלהבו, חזרנו עייפים ומרוצים...מחר מטיילים בפארק השעשועים "אפטלינג".

12/5/2013 תחנות הרוח ב- Kinderdijk, ולינה בחווה חקלאית ב -

12/5/2013 - יום ראשון

אמש הזמנו 3 לילות בחווה חקלאית באזור הסמוך לפארק השעשועים "הפטלינג", כי אנחנו מתכננים מחר להעביר את היום בפארק.
בדרך לחווה החלטנו לסייר באזור Kinderdijk המפורסם בזכות 19 תחנות המרוכזות בשטח קטן ורובן פעילות, הכפר "קינדרדייק" ממוקם, כ-12 ק"מ דרומית-מזרחית למרכז העיר "רוטרדם" בפרובינציה דרום הולנד בהולנד. הטחנות שוכנות בקצהו הצפון-מערבי של "פולדר אלבלאסרווארד", סמוך למפגש הנהרות "לק" ו"נורד".

יצאנו לדרך...וחיש מהר הגענו לאזור הכפר "קינדרדרייק", היום יום ראשון ולך תמצא חניה באזור כל החניות היו תפוסות וגם כמות האוטובוסים שהגיע הבהירה לנו שאין מה לחפש באתר וגם לילדים יצא החשק מלראות עוד תחנת רוח (וראינו כבר די הרבה), ויתרנו על הליכה לעבר התחנות ויצאנו לדרכנו לעבר ה"חווה" שבה הזמנו מקום שהיה ולינה ל- 3 ימים הבאים.
ה"חווה" ממוקמת ליד העיר s' hertogenbosch בישוב Sint-Michielsgestel ושמה ב"ישראל" (הולנדית)  Horzikse hoeve.

בהולנד (ובעוד ארצות באירופה ובארה"ב) אירוח ולינה בחוות חקלאיות נפוץ מאד, האירוח מתקיים בכמה רמות של פעילות, ניתן לבוא ולהיות אורחים בלבד ומצד שני ניתן גם להתארח ולעבוד בחווה בתחומי החקלאות השונים, אנחנו בחרנו בדרך של ארוח בלבד.

הגענו לחווה בערך בשעה 12:00 באותו הזמן שהסתיימה ארוחת הבוקר המאוחרת והאורחים פינו את החדרים, המארחים, היו עסוקים בסידור ונקיון של החדרים ושל חדר האוכל ולכן ביקשו מאיתנו לשבת החוץ במרפסת ולהמתין, כמובן שהציעו שתיה וכיבוד כיד המלך !
החווה מנוהלת ע"י משפחה הולנדית שורשית, האם והאב אינם מדברים אנגלית, הילדים דוברים מגוון שפות כולל אנגלית, הבן הבכור מנהל את החווה שבה שני ענפי חקלאות: רפת חלב וגידול פקעות ליצוא של פרח ה"ליליום" (הסתבר שרוב הפקעות נמכרות לישראלים...מיעוטם בישראל והרוב לישראלים שהקימו בתי גידול באתיופייה ! - "שם המחיר שמשלמים לפועל יותר נח...").

מבנה הארוח כולל 7 חדרי לינה, המקלחות והשרותים משותפים ! חדר אוכל גדול בו מוגשת ארוחת הבוקר (כלולה במחיר הלינה)  ובו גם פינת ישיבה גדולה עם פינת משחקי קופסה לילדים ומבוגרים.

בנוסף קיים מטבחון (גדול) בו ניתן להשתמש להכנת ארוחת ערב. הכל נקי מבריק ומצוחצח !

כעבור שעה נקראנו להכניס את הציוד שלנו לחדרים, התמקמנו ויצאנו לסיור קצר בחווה...ברפת ובבית האריזה ומיון הפקעות (שכרגע לא פעיל ונמצא בתהליכי שידרוג לקראת העונה הבאה).

מזג האויר שוב נעשה מעונן וגשם החל לרדת, נכנסנו לחדר האוכל ושחקנו משחקי חשיבה, אכלנו ארוחת ערב שהכנו במקום והלכנו לישון...מחר "הפטלינג" !!!